רוב ליסטס / זאת הפעם האחרונה |
גם כשהחלומות מגמגמים
והמראות בקול נקישה נעלמים
בראשי, ברחובות
יריות מהדהדות
מלחמה בין רגשות למחשבות
כמו ציפור משוטטת בשמיים שחורים
כמו רוח צפונית, ענוגה וקלילה
הזיות של טיפשות פותחות דלת אל לבה
זאת הפעם האחרונה
שאני מבקש סליחה
שלא יכולתי להציל אותה
אז בשבילך הוא לא בכה
ובלבו האור כבה
כתב לך מכתבים עת נגמרו לו המילים.
בלילות עצם עיניו
הדם נוזל נושר כמו סתיו
והכל נגמר... עכשיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|