ינוקא דבי רב / עניה סוערה |
לא נחמה
האניה המטלטלת בלבב הימים
לא נחמה
האני.
תלויה על בלימה, על מפתן האין
מקשיבה לנהמת רוחות התוהו
שהקפתיו קרשים ונעלתיו מסמרים.
תהום אל תהום קרא
משבריך וגליך עלי עברו
התנפצו לשברי חלומות
ונותר רק החוף
העייף הבודד
החולות הלאים, שותקים מבהיקים
אחר נסוגו הגלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|