|
"עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעופר
האיילים על הרי בתר" (שה"ש ב', י"ז)
והיה אלוהיי לי כצבי
או כעופר האיילים
סב ובורח
נס בין הצללים
מדלג מקפץ ומתחמק
על הררי לבי
המבותר.
הנהו מגיח מתוך הסלעים
הנהו מתגלה
דמותו קטנה רחוקה
במקום בו ישקו מרומי ההרים
את רגלי שמי לבנת הספיר
ובבוא עת דמדומים
פניו יסתיר.
סוב, אלוהיי
סוב וברח לך
על פני תהומות ומעמקים
ואני אחריך נמשכת ורצה
בלב שבור
שלם
וחופשי. |
|
|
האנשים הכי
טובים,
ואולי זה ישמע
קצת מוזר,
הם אלה שהולכים
לישון שהם
עייפים,
ולא בגלל
שמאוחר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.