בלילה, בחושך
כשכולם כבר ישנים
זאת השעה בה הרגשות מתעוררים
הכעס, הגעגוע והבדידות
הפחד, השנאה,
אבל יותר מכל העצבות.

את לבד עם עצמך,
את והמחשבות
כשהחומות נופלות
ויורדות המסכות.

בלילה, בחושך
אחרי שכולם כבר ישנים
נשארת עם עצמך,
הדמעות והשירים.

מתמוטטת מבחוץ
ובפנים לוחשת לעזרה
מקווה שפעם אחת מישהו אותך ישמע.
גם כשאומרים לך
"תבקשי, זה בסדר"
את פותחת את פיך אבל קול לא יוצא.

רק קולות בראשך,
שחוזרים ואומרים
"חמודה יש דברים שלא משתנים"
ואת תמיד תקשיבי לאותו קול מפוחד

" את תמיד תישארי לבד,
ילדה של אף אחד"