הירהורים שהיו מתים להיות שירים, חלק ה

פרק זה מוקדש לנס - יה, זמרת אדירה שחזרה בתשובה.

מחשבות על דברים שקורים לפעמים מתנגנים כמו שיר אבל יש אנשים
שחושבים שלשיר זה חטא, במיוחד אם זאת אשה. קול באשה ערווה הם
אומרים. טוב, הם אומרים הרבה דברים...

ריקוד של כריאוגרף אחר

את הריקוד הזה
את לא יצרת
את השיר הזה
אסרו עלייך לשיר
את בובה על חוט
של קטנים מכישורייך
הקובעים מה שאת
לא באמת
השמלה מכסה
את רגלייך
שהיו אמורות
כמו דבורה הנביאה
לפזז במחול
השיער בינתיים
שלך
עד שיוסר
לכבודו
את הריקוד את השיר
ואת חייך
מישהו אחר
כתב וביים
את בחלון ראווה
של היוצר
האחר
וכשהוא מושך
בחוטים
את אומרת
אמן


ותקח מרים הנביאה, אחות אהרן, את התוף בידה. ותצאן כל הנשים
אחריה בתופים ובמחלת. ותהן להם מרים: שירו ליהוה כי גאה גאה,
סוס ורכבו רמה בים (שמ4 טו כ-כא)

הכי גבוה שאפשר

עומדת עם עצמך לבד
שרה להם בתוכך
לא שומעים את קולך
שומעים רק בכי מצמרר
לאחר שקברו את השיר
ואת נשמתך
עוד יגיע היום לזרוח
לשיר המלים ברמה
שבפנים הם עכשיו
אטומים על פי צו
לא של לבך
ואת רק רוצה
לשיר ולפרוח
לשיר ולרקוד כמו
מרים הנביאה
שיר אהבה לכולם
הכי רחוק שישמע
הכי גבוה שאפשר
וזה מוכרח לצאת
איש לא יעצור אותך
אם רק
תרצי


הלב הוא השריר החזק מכולם

תוכלי לטפס על הרים
לגלוש במורד הגבעות
לשיר לכל העולם
בגביעים לזכות בכולם
לאהוב תוכלי בגופך
ללטף ולחבק בלהט
להאמין בכל נפשך
אבל לא תוכלי לגעת
לגעת במה שחשוב
באדם העומד מולך
בכבוד ברגש
בדיוק כמו שיש
בתוכך
עד שלא תביני
שראשך, הוא מקדש
למחשבותיך
האישיות
ואינו שווה בלי
השריר החזק מכולם
זה הלב שפועם
בקרבך


חמש מלחמות

בחמש מלחמות לחמתי
לחמתי ושרדתי
בשישית
כשנלחמתי עלייך
מתי
רגשות כנראה
הם האויב החזק
מכולם