אופליה קוביין / חוטים |
כקורי עכביש היה עושם אבי
מלכודות נוראות, חכמות, נואשות
שבהן כך נפלתי לא פעם בשבי
חוטים חוטים של מלים ורגשות
כשמלות פאר מתקינם אהובי
הוא מלביש אותי בן - נוצצות, מלוטשות
ובכיס בתוכן שמור לו לבבי
חוטים חוטים של רגשות ומלים
ואתה לא אהוב לי, אתה גם לא אב
אך טווית מהם בלי סוף חבלים
שאיני יודעת אם קש הם או זהב
(ועודך טווה אותם עכשיו...)
17/05/2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|