אמא הביאה הביתה איזה גור חתולים קטן ולבן לפני כמה ימים...
ומה אני אגיד לכם? מסתבר שהבן זונה הקטן הוא חתיכת קרציה
צווחנית בלתי נסבלת.
אני אומר לכם- אם זה היה בשליטתי, היצור הלבן והמסריח הזה היה
עף לאזור התעשייתי בצור שלום, כמו שאבא שלי עשה לחתולים
הקודמים שלי שאשכרה אהבתי, זה אבא זה, גם כן... לא לדבר על זה
שהחתולים ההם חיו מחוץ לבית ולא כמו החתול המפונק הזה.
אני לא מבין למה החתול המטומטם הה זוכה לאהדה כל כך גדולה גם
מצד אחי וגם מצד אמי...רבעק, עדיף כבר היה לאמץ איזה חתול רחוב
מגניב, אחד כזה שמעריך את מה שנותנים לו, ולא כזה חתול לבן
ופרזיט שמתפרע בבית חופשי...
שאלתי את אמא למה החתול הזה זוכה ליחס מיוחד כל כך- בכל זאת,
היא השקיעה עליו משהו כמו 400 שקל תוך פחות משבוע...לעזאזל,
עלי היא לא השקיעה כל כך הרבה כסף לאורך איזה שנה.
אמא ניסתה להכחיש את ה"טענות הזדוניות" שלי כלפי "היצור
המסכן"...
אמרתי לה שהחתול הזה הוא יללן בלתי נסבל, ושכל פעם שאני משחק
איתו הוא מנסה לשרוט לי את החיים. בנזונה, כמה שריטות יש לי
בגלל החרטא הזה...
אמא החזיקה אותו באהבה ודיברה אליו בצורה כל כך אוהבת, הלוואי
ואני הייתי זוכה ליחס כזה... זה היה משהו כמו "מי חתול חמוד
וקטן שלא יפגע בזבוב??? אתה בסך הכל גור קטן חמוד ויפה..."
לאחר מכן הצגתי לה את התוכנית שלי לזרוק אותו באזור התעשייתי
בצור שלום כמו שאבא עשה לצ'אק ולשוש...(החתולים הקודמים)
הדבר היחיד שהיא אמרה לי באותו הרגע זה "אויש, גם אתה היית
יללן לא קטן כשהיית תינוק, ותאר לך שאותך גם היינו זורקים
באיזה אזור תעשייתי נטוש?!?..."

כלבה... לפחות לא שרטתי אותך כמו החתלתול הלבן המציק הזה...
גזענית...

חיחיחי... :) ההורים נסעו היום לחו"ל... ולכן החלטתי להפטר
מהחיה המציקה הזאת... P:

לקחתי קופסא גדולה והכנסתי לתוכה את החתול, אטמתי ושמתי
באוטו...
רק בשנה האחרונה יש לי רשיון נהיגה, תודה לאל... זאת הסיבה שלא
החזרתי בזמנו את צ'אק ואת שוש מצור שלום... אבא מנובל,
לעזאזל... הלוואי והייתי יכול לזכות לראות אותם שוב יום אחד...
חיות אהובות...

אחרי דרך ארוכה של יללות הגענו לצור שלום... יאללה, אני הולך
לזרוק את החתול המזדיין הזה, בדיוק איפה שאבא זרק את החתולים
הקודמים שלי לפני כמה שנים- מאחורי מסעדת "תאילנד גריל"...
פתחתי את הקופסא עם החתול המסריח ונכנסתי לי לאוטו.... הסתכלתי
עליו קצת בורח לאנשהו ונעלם בחשכה... בתחילה קצת נהיה לי עצוב
עליו, ועוד לחשוב מה אמא תגיד כשהיא תחזור מהטיול הזה שלה עם
אבא... היא הולכת לרצוח אותי, סך הכל היא אוהבת את החתול הזה
יותר ממני.
נכנסתי לאוטו והתחלתי לסוע לכיוון הבית...
כשלפתע, ראיתי משהו כמו 1000 חתולים, לא צוחק, חוסמים לי את
הכביש...
"ממייאאאוווו אתה חושב שאתה עושה?!??.." אמר לי אחד החתולים
השמנים שעל הכביש, אתם יודעים...האילו שיושבים על פחי הזבל.
"מה...!?... אתה חתול! ממתי אתה מדבר?!"
"מיייאוווווווווווווווו...(טון מאיים) תתפלא בן אנוש
טיפש...עכשיו עקוב אחרי, אחרת תינזק!!!"
ברגע שראיתי את המספר העצום הזה של החתולים באים לקראתי ביללות
מאיימות "מייאוווווו" פשוט רציתי לשים גז ולברוח...אבל כבר היה
מאוחר מידי... אחרי 5 דקות מצאתי את עצמי קשור במסעדת "תאילנד
גריל", כשהחתולים המקוללים מנסים לסחוט ממני כל מיני דברים...
מסתבר שמרוב שאנשים באים לכאן ומשאירים כאן חתולים בכמויות, הם
כבר השתלטו על המסעדה המזורגגת, והמקום הפך להיות מוקד מחתרתי
של כל החתולים הללו.
"ממייאאוו...שמענו שיש לך משהו כמו 10 קילו קט-לי בבית.."
"מה?!... מאיפה שמעתם כזה דבר?!...."
"החתול הלבן שהבאת לכאן קודם אמר לנו"
"מה?!... אבל רק לפני פחות מחצי שעה הנחתי אותו כאן באזור, כבר
הספקתם לדבר איתו??
"ממייאוו... אכן כן, המודיעין שלנו חזק"
"אה...אוקי :..."
"ממיאוווו...בכל אופן! יש לך 24 שעות להביא לכאן באוטו שלך 50
קילו קט לי... ולא... אנו נרצח את דנה.
לצורך העניין- דנה היא חברתי האהובה. חתולים מזורגגים...
אין לי מושג איך ולמה, אבל אחרי שעתיים מצאתי את עצמי רץ בין
כל הסופר מרקטים בקריה כדי לבדוק איך אני יכול להשיג כמות כזאת
גדולה של אוכל לחתולים במחיר זול. ואובכן- מה שגיליתי לא היה
מלבב כל כך... הייתי זקוק לכ5000 שקלים בכדי לרכוש את הכמות
שהחתולים המזדיינים האילו דרשו, וזאת רק אם כמות זו באה בנוסף
ל10 קילו קט לי שהיה לי בבית....
20 שעות לאחר מכן, לאחר מאמצים רבים להשגת הכמות הנדרשת, הגעתי
למתחרת החתולים במסעדת "תאילנד גריל"... ולרוע המזל- ראיתי את
דנה שלי תלויה באותו מצב שאני הייתי בו יום קודם לכן... ברגע
שהחתולים ראו שנכנסתי הם קשרו גם אותי...
"מה?!?..מלוכלכים שכמותכם! לא אמרתם שתקחו אותה בשבי! ולמה אתם
קושרים גם אותי!?!?"
"ממייאווווו...מה חשבת שאנחנו פרייארים מיאאאואוווו..!?.."
"גררר דאמנאיט...חתולים מלוכלכים! הלוואי ויכולתי ללמד אתכם
לקח..."
לא עברו 10 דקות ואני ודנה מצאנו את עצמנו תלויים מעל הגרילר
העצום של המסעדה, מתחננים לחיינו.
בינתיים קלטתי בצד את החתול הלבן הקטן שזרקתי פה באזור מלכלך
עלי עם שאר החתולים: "ממייאוו אני רוצה לאכול מהבנזונה הזה,
אחרי מה שהוא עשה לי כשהייתי בבייתו...ממיאאואואוואו!$!#..."
וברגע שחשבתי שהכל כבר אבוד... ושדנה כבר הולכת להפוך
לדנה-ביף... פתאום הגיחו שני חתולים שמנים למדי מפינת החדר,
מצויידים בקלצ'ניקובים ותחמושת."
"ממייאואווו... רן! באנו להציל אותך!!!"
"מה ?!?!... מי אתם?? למה באתם להציל אותי?!?..."
"ממייאווו..."... "אתה לא זוכר חתולים ותיקים?!..."
"אלוהים! צ'אק!... שוש!!! באתם להציל אותי!"
לאחר כניסת החתולים שלי למסעדה, קרב עצבני התנהל בין הצדדים...
ובכל זאת...2 חתולים כנגד 1000 זה קצת לא כוחות, אומנם חתולי
קומנדו, אבל מסתבר שהם לא ראו יותר מידי זינה הנסיכה הלוחמת
בחיים שלהם- הם פשוט ברחו, המזל הגדול שלי היה זה שכל שאר
החתולים רדפו אחריהם בריצה... וככה מצאתי לי ולדנה דרך מילוט
ובריחה...
הרכב שלי כמובן נהפך לאיזה CATMOBILE מסריח, לא שיכלתי לעשות
משהו...חזרתי איתו הביתה...

עוד כמה ימים אמא חוזרת מחו"ל.
סעמק, מה אני אגיד לאמא על החתול הלבן שלה שנעלם.