אחרי כל כך הרבה זמן
הגיעה העת לחזור למנהגי עבר
מיוסרת היא נפשו של אמן
אשר לא פרק אלא רק צבר
האם ניתן לקרוא לזה אומנות
כן, אם זה נוצר מתוך כאב
אך האם באמת התרחשה התענות
או אולי האומן בכוח שואב
כמה טוב לחשוב על דברים
ולרגע קצר או ארוך להתעמק
בנושאים שיכולים למלא ספרים
אך במקום לכתוב, כמה קל להתחמק
כמה פשוט ונוח לתרץ
במקום לקום ומעשה לעשות
הדף אמנם שוכב שם וקורץ
אך ישנם יותר מדי נושאים לכסות
אז בורחים ונמנעים
ובמקום לתעד ולשמר
לארעיות נכנעים
ונותנים לחשק להיגמר
בריחה והתעצלות
מחליפות את שימורן של מחשבות והרגשות
ללא שום התנצלות
שימוש פשוט במנגנון של הכחשות
אז כדי לחוש עוד פעם
תחושה של היותך אמן
חוזרים ומנסים לתת טעם
לכל אותו בזבוז הזמן |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.