[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני יש לי חברים הרבה, באמת הרבה מהחברים שלי הם חברים שלי על
אמת, כאלה שאני יכול להתחבר עם העולם הפנימיסטי שלהם, להביא
איתם בהסתכלות על הבחורות שעוברות ברחוב ובלי בושה לא להוריד
מהן את העיינים גם כשהן מרגישות את המבט ושואלות מה אני רוצה,
לנגב איתם את החומוס באסלי ביפו, לא בצפון של דיזנגוף איפה שכל
האשכנזיים המגעילים עם הג'יפים העירוניים הולכים בשביל להרגיש
את עצמם בשייכות למזרחיות, ביפו, וגם לפעמים להביא איתם השיחה
מהלב ונפש כמו שאומרים על המשמעותיות של החיים והיתרונות של
שלי על הפנים של כל בחורה אחרת שאני מתפגש איתה. אבל החבר הכי
בבעיתיות שיש לי זה מוטי, שגדל איתי בבית ספר בשולחן לידי
היינו בתחרות לבקש מהבנות בכיתה להתמצץ לנו ואני ניצחתי באחד
כי נטע שהיתה בועד כיתה היתה מסכימה למצוץ רק פעם בחודש וכל
חודש הייתי בא אליה בראשון של החודש ומביא לה למצוץ לי ואז היא
כבר לא היתה ממציצה לו וככה ניצחתיהו בתחרות. אבל לא זה מה
שאני בא לספר לכם עליו. הוא, מוטי, עוד משהיה ילד קטן בגן של
סימה בשכונה, הוא היה מתעצל לקום לסדר את הקוביות מגדל שהיינו
מבנים. ובבית ספר הוא תמיד היה לו סיבות לעצלנות שלו על למה
הוא לא בצריכות של ההכנה של השעורי בית, וגם אחר כך הוא כל
הזמן היה בעייפות כל השנים ולא היה מביא אותה בעבודה. לפעמים
היתה הגננת סימה מביאה לו סטירה וישר כל הקוביות היו מסתדרות
על המקום, והשעורים שלו תמיד היו מוכנים לשעור של המורה מירי
לתנ"ך, וגם כשהאבא שלו זכרונו לברכה היה מביא לו הכפה הוא היה
הולך לעבוד איזה שבוע  עד שהיה מתחזר לעצלנות שלו. עכשיו הוא
מצא לו הפתרוניות החדשה לבעיה של העצלניות שלו והוא עכשיו קיבל
מהרופא שלו את האישור מחלה מבטל תעסוקה שהוא יש לו CFS, המחלה
של היאפים, עייפות כרונולוגית, תשישיות כרונית, אנא אערף איך
קוראים לזה, והוא צריך להיות כל הזמן במנוחה שלא יקרה לו
התעייפות באמצע היום. עכשיו הוא סוף סוף יש לו אישור לאבא אמא
דודה בוס מפקד גננת סימה מחנכת יועצת מנהלת משרד רישוי אישתו
למה הוא יש לו אותה בעייפות ולמה הם לא צריכים יותר לתת לו
הסטירה שיתעורר וילך לעבוד. ובאמת החיים שלו הפכו להיות בהרבה
יותר בנעימות למה שהוא קם בכל בוקר בצהריים ויושב לו על הקפה
בבית קפה עד האחר צהריים שיש לו אז ללכת לישון צהריים מהעייפות
כרונולוגיסטית שלו ובסופו של דבר הוא מעביר לעצמו את היום בבית
קפה טלויזיה מיטה עיתון קולנוע טיול לאילת לונדון פריז ניו
יורק עם ובלי המגדלים תאומים ים בירה וכל מיני דברים אחרים
שמביאים לך את הסבבה בבוקר. והוא אני רואה אותו והלב שלי מביא
הצתבטות מהקינאתיות אבל הוא רק אומר שיש לו רק דבר אחד
שבחיסרון שלו הוא בהתרגשות וזה שהחברה שלו לא עושה את העבודה
כמו השלי שלי ששמעה מה שהוא אמר ומיד הביאה השקעה מחודשת במאמץ
המלחמתי.




החבר של שלי.
25 באוקטובר, 2001.






להיות נהג...
http://stage.co.il/story.html?story=61390








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רק שרון יביא
ביד!


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/10/01 16:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלי. החבר של

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה