קרולינה בראס / אזכרה |
התכנסנו תחת עץ הברוש,
ואבני החצץ
קשקשו והתקשקשו
תחת רגלינו.
הספדת אותי
בדיוק כפי שביקשתי ממך:
בכנות
לא ניסית ליפות
את זיכרי ואת אופיי.
הצבועים והנחשים לא באו
ביום השנה למותי.
אלה, נשארו בבית ושכחו
אותי, כפי ששכחתי
אני אותם -
במותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|