ביום השנה למותי
התכנסנו תחת עץ הברוש,
ואבני החצץ
קשקשו והתקשקשו
תחת רגלינו.
הספדת אותי
בדיוק כפי שביקשתי ממך:
בכנות
לא ניסית ליפות
את זיכרי ואת אופיי.
הצבועים והנחשים לא באו
ביום השנה למותי.
אלה, נשארו בבית ושכחו
אותי, כפי ששכחתי
אני אותם -
במותי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בנות הן כמו
מכונות כביסה:
לא משנה כמה
תנסה לא תצליח
לתקשר איתן, אם
תעזוב אותן הכל
יכול להתפוצץ
ולהישפך על
הריצפה, אם
מעצבנים אותן הן
מתחילות ללכלך
ובעצם הדבר
היחיד שהן טובות
בו זה כדי לפתוח
את המכסה שלהן!
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.