היום בלילה
כשכבר הייתי על המונית הביתה
זה בא אליי
וידעתי שמתחילה תקופה
של עצב

וכשהשקיתי את
שתילי הבזיליקום
בני השבוע
משהו בי השתחרר
ופקע
ודמעות קטנות וקרות
זלגו לי בלחיים
שהתחממו
כי בזמן שהשקיתי את הגינה
גם קיפלתי כביסה
והוצאתי אשפה

משהו לא טוב עובר עליי
והכי מדאיג אותי
זה שכלפי חוץ
הכול נראה בסדר

בדרך כלל אני שקוף
ואפשר לדעת די מהר
אם אני בתקופה רעה
אבל הפעם,
הכל נראה בסדר

אני חייב וידוי קטן:
אני מכור למדורי הרכילות
אבל בצורה אחרת

כלומר, אני נהנה להציץ לחייהם של
גיבורי תרבות
נערות שער למיניהן
זוגות ידוענים בהתהוות
אבל מזווית קצת שונה

אני נוטה לקרוא את  השורות
העסיסיות ולחייך לעצמי
חיוך מר של איש
שאין לו מה להפסיד או לומר
מלבד:
"אלוהים אדירים, הם כל כך טיפשים"

אני רוצה ללכת מכאן
לגרמניה
ולא לחזור

להשתקע בברלין
ולעבוד באיזו חנות תקליטים
או באולפן של פייר בויימאר

אולי פעם בשבוע
אלך לאיזו הפגנה
אנרכיסטית מזדמנת
בשביל להרגיש חי

אני גם מפנטז על
אישה נעימה ושקטה
שלא תוציא ממני כוח
ושתאהב לשמוע אתי מוזיקה
ולקרוא.

אני מדמיין אותה,
את האישה שתחיה אתי,
קוראת לי בגרמנית רכה
ושרה לי שירי ילדים

עמדתי היום בסניף הדואר המרכזי
ואישה צעירה אחת
הביטה בי
במה שנדמה לי שהיה סוג של חיבה

זה עשה לי משהו
בחיי

משהו מעניין קרה לי במקלחת הלילה

כבר סיימתי להתנקות
והתלבטתי אם לאונן או לא
אבל אז אמרתי לעצמי
שזה שאני לא אוכל בערבים
זה מספיק
ושלאונן מותר לי

ניסיתי לשחק עם עצמי
ושום דבר לא עזר לי להעמיד את הזין
עד שהתחלתי להריץ בראש
את המוכרת מסטימצקי
שתמיד כשאני רואה אותה
אני רוצה לבקש ממנה
לבלות אתי ערב נחמד
בביתי

אני זוכר את עצמי
עוצם עיניים חזק,
וצורח את השם שלה במקלחת
שוב ושוב

בימים האחרונים
אני קורא שירה בשירותים

אגי משעול,
אבידן בשביל מישהו,
חומרים טובים

ואני יודע שאני לא מחלל את כבודם
בקריאה בשירותים
כי כל מילה שאני קורא
מקלה על העיכול
ומשחררת אותי