לכל תכונה קיימת
יש חיה תואמת
החיה לא נעלמת
ולכן אין תחייה.
הצבוע נשאר ואיתו השקרים
החתול המתנשא כבר בדירת המגורים
השועל הערמומי מרמה שוב ושוב
לא קל כך לחיות, כשהכל נראה עצוב.
מה שווה לגדול בעולם כה שקרי
בו כל אחד מאמין, "המרכז הוא אני"
טובעים בגזענות, שוברים את החוקים
מרימים את האף, מתחנפים, מלקקים
חושבים זה לא יפה, אולי זה לא מתאים
עוצרים לרגע, אך בכל זאת ממשיכים.
אנשים מבוגרים לא מנסים להשתפר
הם אומרים "כבר מאוחר, אנחנו דור אחר"
הצעירים נופלים, זה לא תמיד מורגש
ממשיכים לחיות רגיל, אך בלב ישנו חשש.
והשעון על הקיר, תמיד ממשיך לנוע
הוא מתקדם במהירות, ה"אני" מרגיש תקוע,
זו לא אשמת החיות, זו אשמת האנשים
חייבים להתמודד, כי החיים כאן קשים,
אומרים "תמשיכו הלאה", אומרים "תתגברו"
אז שיחיו רגע במקומנו ורק אז ידברו.
אלה החיים, התכונות, האנשים, החיות
ובעוד שלחזקים כל העולם פתוח,
החלשים ימשיכו לחלוף עם הרוח.