בתור טיפוס חילוני
ובתור אדם חולני
לבי כל כך שביר
ובאופן קבוע אין לי אוויר
יש לי הרבה כבוד לאדם מאמין
ואני סולד בעקביות ממין
אני אוהב חיות, במיוחד כלבים
ואני מאמין גדול בתורת השלבים
אני שונא את הכפר ואוהב את העיר
אני מעדיף מזג אויר בהיר
על רעם חזק ומהיר
אני מתרחק ממצויין ומסתפק בסביר
אני רוצה להיות כמו מומו היפה אבל בעצם אני כמו בנצי הרגיש
ולמרות שאני יודע שאני לפלף מאד הייתי רוצה להיות פטיש
אני מתרחק מקוקאין, הרואין ואפילו חשיש
כי לא נראה לי שהם ישפרו את איך שאני מרגיש
אני לא מסתובב ליד אחד שמחשיב את עצמו לאדם חושב
ואני כורת כבר שנים, ללא הועיל, את הענף שעליו אני יושב
ומסביבי אין טיפת כבוד לחיי אדם
ולכל אחד יש פתאום צבע אחר של דם
אני חי לי מיום ליום
אבל אני לא מעביר את ימיי ברוח
ומרגע לרגע יותר קשה לי לנשום
ואני מרגיש בודד, מרוסק ולא יכול לישון |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.