אם יכולתי הייתי אומרת לך... אפילו שעבר כל כך הרבה זמן,
ואפילו שעשינו כל כך הרבה טעיות הייתי רוצה להגיד לך שאני
מתגעגע.
עצוב לא?

אבל גיליתי משהו: אתה הכספית שלי, רוצה לדעת למה דווקא כספית?
כי כספית תשאר לך ביד אם תפתח אותה אבל אם תנסה לאחוז בה היא
תנזל. זה מעיד על משהו רע בך ועל משהו רע בי.
אני לחצתי יותר מדי, אבל זה בגלל שהייתי צריכה וכי אמרת שאיכפת
לך.
ואתה ברחת, בטח בגלל כל הדברים שעברנו, אבל אתה יודע שזה לא
תירוץ.

אני ביקשתי עזרה, ואני לא מבקשת עזרה מאף אחד... (גאווה, שמעת
על זה? מן דבר דפוק שעושה אותך מפגר שהורס מערכות עם אנשים על
שטויות....) אבל ברצינות, אני ביקשתי עזרה... ממך, כי אתה אמרת
שאיכפת לך ... אמרת שכואב לך כבר מרוב איכפתיות... אבל ברגע
שהייתי צריכה קצת איכפתיות, היית בעולם אחר.
ולא, אני לא מאשימה אותך בזה שאתה מאנייק, כי כולם טועים ויש
360 זוויות לכל סיפור, אני מאשימה אותך בזה שאמרת שאיכפת לך.
אל תגיד את זה אם אתה לא מתכוון, זה גורם לאנשים לחשוב שהם
יכולים להשען עליך.

אני כועסת עליך ... על כל כך הרבה דברים, אני לא אגיד שלא...
ברור לי שאני דפקתי את העסק איתך, אבל דיי, אני לא יכולה לסבול
את זה! אני מתגעגעת. אליך.
לא ככה... לא בתחום הרומנטי, אני מתגעגעת אליך. אל מה שהיית
בשבילי. אל תגיד שלא אהבתי אותך, אהבתי אותך. לא כמו שרצית,
אבל עדיין בצורה מאוד חזקה.

ואני כבר לא יודעת מה להגיד.... ניסיתי למצוא פתרונות כי ככה
זה לא יכול להמשך, אני מוצאת את עצמי חושבת עליך מתגעגעת לחבר
הטוב שלי. ואני נקרעת! פשוט נקרעת! בריב עם עצמי על מה אני
מרגישה כלפיך כבר (אהבה, כעס, בעיקר בילבול).
בריב עם עצמי על השאלה האם להתקשר או לא. כי אני לא יודעת אם
אתה רוצה שאני אתקשר... חתכת אותי מהחיים שלך כדי להמשיך הלאה,
אבל אני לא אוכל להמשיך הלאה עד שזה יסתדר... אני לא אסלח
לעצמי אם זה יגמר ככה.
כי אני לא יודעת... איכפת לי ממך, כי אני טיפוס שלוכד מעט מאוד
אנשים ללב שלו... וקשה לו לשחרר את האנשים האלה, ואני טיפוס
שישכח הכל אם יצטרכו אותו, ואני כל כך הרבה טיפוסים . ואני
בעיקר הטיפוס שיודע שהוא טעה ויודע שזה כבר לא משנה, אבל עדיין
מתבייש לעשות את הצעד שיפתור את כל הבעיה.

ונראה לי שמה שאני מנסה לומר ילך יותר טוב במטפורה שנתת לי,
אבל בצורה קצת שונה.
אתה אבן, אבן מאוד מיוחדת שאי אפשר לסתת מתוך אבנים אחרות
ואני רוצה את האבן בחזרה בנוף שלי... כי יש בור במקום שבו היא
פעם הייתה.

ואם זה לא מספיק מובן... אז פשוט חבל.