|
בתום ימי הגשם
אחרי שהגענו לכאן
לאן בדיוק את שואלת
ואני עונה - לאן
בחלוף הפחד בתוכי ומעליי
נתקפתי חולשה
ומבוכה על פניי
ובדיוק בזמן שלא אמרתי מילה
בדיוק כשהעננים בקשו מחילה
גשם יורד על מדרכה מבוהלת
ערפל מכסה את העיר
את סופרת דמעות
שרק אני מכיר
כשאצלך הרגש הופך למילים
אצלי הוא מתחפר עמוק
רק משאיר סימנים
ממלא אמבטיה
בשבילי ובשבילך
אותי הסבון מסתיר,
אותך הוא מלטף. |
|
|
החומר פארש
הבאנג על הפנים
האקמול נגמר
והלשון בפנים
נגמרה ההשראה
גאון אני לא
אצא
מתי אני אקרא
בבמה כשאני בבית
כסא? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.