תחשבו על זה. בכל שניה מישהו בעולם מת ומישהו נולד. מישהו אמר
לי את זה פעם, לא זוכרת מי, מישהו זקן כזה מוזר שנתתי לו שקל
ברחוב. אנשים שמבקשים כסף ברחוב לא צריכים לענות למישהו שנותן
להם כסף בכזה בטחון, ועוד לגרום להם לחשוב על מה שהם אמרו להם,
עוד אחרי שהם מקבלים את השקל המעוך שהיה לי בכיס האחורי שסתם
נמאס לי לשבת עליו אז נתתי אותו לקבצן. יש לו מזל. מזל מהשמים
יש לבנאדם הזה. ועוד לזרוק כזאת קלישאה? על חיים ועל מוות? מה
הוא יודע בכלל, יושב שמה ומבקש כסף מעוברים ושבים שכאילו אין
להם מה לעשות בחיים חוץ מלעצור, להסתכל בו ולחשוב " או, אולי
אני אתן כסף לאדם המסכן והמלוכלך הזה, מגיע לו. זהו. מגיע לו.
אני אתן לו את כל החסכונות שלי ואז אני אחכה שהוא יגיד לי איזה
משהו מתחכם כזה, איזו אימרה יפה שתשנה לי את החיים". אבל להגיד
את האמת? זה שינה לי את החיים. כל שניה מישהו בעולם מת ומישהו
נולד - חשבתי על זה כשהתקדמתי לאורך הרחוב העמוס. חשבתי שהנה,
מישהו מת. והנה מישהו חי, ואפילו חי טוב! לעומתו הבנאדם שמת
פשוט מת. בעוד שחשבתי על זה נפלה עליי אבן מהאתר בנייה שעברתי
דרכו. התעלפתי והארנק שהחזקתי עדיין ביד (קניתי קודם את החדש
של א.ב יהושוע, סתם בשביל הקיקס) נפל, מגלה כמה שטרות של 20,
כמה שקלים וחופשי חודשי. הדבר האחרון שאני זוכרת זה את הקבצן
הזה, רוכן מעליי, לוקח לי את הכסף ועולה על האוטובוס. מניאק.