אני אין סופית. אני מורכבת מהרבה אני. יש אני שמחה, יש אני
עצובה, יש אני מתוסכלת, יש אני מאושרת וכך ללא סוף. כל יום אני
אני אחרת. היום אני אני מוזרה.
אני אף פעם לא אני. בבוקר כשאני קמה אני בדרך כלל אני אני
אופטימית, במשך היום אני עלולה להחליף דמויות כל שתי דקות.
למשל היום הייתי אני פסיכולוגית עד שערן לא נתן לי שיעור על
החיים שלו, ואחרי זה הייתי יכולה להיות רק אני מתה. ועכשיו,
בערב, אני אני מוזרה. אני אף פעם לא אני.
ירדן היא תמיד ירדן. היא צפויה. כל מה שתגידי - תדעי למה לצפות
כתגובה. אני אחרת. אני מורכבת מנשמות שונות. האופי שלי הוא לא
אופי אחד.
פעם יעל שאלה אותי אם אני עצובה. אמרתי לה שאני לא אני עצובה
עכשיו, אבל אני אני עצובה לפעמים. יעל אמרה לי שהיא תמיד
עצובה. אז הסברתי לה, שאני עצובה תמיד עצובה, אבל אני עצובה לא
תמיד פה. זאת אומרת שהאופי העצוב שלי תמיד קיים, רק שהוא לא
תמיד שולט. אניים אחרים שולטים. היא שלחה בי מבט עצוב.
לפעמים אני אני ערמומית, לפעמים אני אני חושנית, לפעמים אני
אני לסבית, לפעמים אני אני כמו כולם. עכשיו אני אני מוזרה. אני
אף פעם לא סתם אני. |