|
היא קמה ורוצה ללכת
ומוציאה מהפה מילים
אבל שום דבר מזה לא נשמע נהיר
וכל המצעים, והשמיכות והכותנת בצבע בהיר
עם רצפת פרקט ותקרה לבנה
ובחוץ הכול כרגיל.
וילון צבעוני שמנסה לתת קצת חיים
ותריסים, שעם לחיצת כפתור הם לאט לאט יורדים,
מסתירים את העצים
שמחביאים עננים
וגוזלים את אורה של השמש, ואת הירח ואת הכוכבים
אבל בפנים חם ונעים
ומדי פעם היא מתעוררת וסותרת עם עוד כמה מלמולים
רוצה שוב לקום ושוב פעם ללכת
ושואלת איפה סבא
והיא כמעט כבר קמה
ונדמה שהיא בדרך לשבור את הרגל
כי היא רוצה לאכול חתיכת עוגה ולשתות כוס קפה
וללכת למטבח
כי היא שוב השאירה בלאגן במקרר
אבל בפנים חם ונעים
ובחוץ הכול כרגיל
ועוד דקה עוברת
ושוב הכול מתחיל. |
|
|
אין ספק שאני,
בתור איש תאטרון
מובהק, מוכרח
לאהוב את במה
חדשה. אבל גם
בתור חבר פשוט
באנושות אני
אומר כל בוקר:
טוב שיש במה.
ואם היא חדשה-
לא נורא, גם
שמעון פרס היה
פעם בן 20. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.