|
נעמדת בחושך ברגליים רועדות
בוהה במראה
רואה את פנייך הלבנות
מתבוננת בגועל
מסיטה את מבטך
נחרדת לגלות את כיעור דמותך
עוצמת עיניים, מקווה להעלים
את כל מה שראית ולא רצית להפנים
מבט נשנה במראה
אותה דמות כעורה ועגומה
ומאחוריה
הדמות שאת רוצה לראות
זו המושלמת, זו שאת שואפת להיות
והיא לאט לאט מתרחקת
נעלמת מהמראה
ואת מעיפה ראשך לאחור
ולמרבה הזוועה
את רואה רק שחור
ואת יודעת
שלשם פנייך מועדות... |
|
|
שאלתי את שלי
למה היא בוכה,
אז היא אמרה
בגלל שזה יום
השואה, אז שאלתי
אם אני צריך
להיות מודאג, אז
היא אמרה שלא
וירדה תוך כדי
הבכי, מה אני
אגיד לכם, שכל
יום יהיה יום
השואה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.