להגיד שהיא הביאה לו משהו. ואז היא אומרת לי עם חיוך, אבל שבא
מכאב, שהיא כבר התרגלה. היא אומרת לי, יש לי שלושה קברים לבקר
בהם, והיא מחייכת. ואני מנסה אבל אני לא יכול. אני לא יכול
לחייך למישהו שהשאול לקח לו 3 קרובים מהחיים. והלוואי שאין עוד
כמוה. שלא יהיו אנשים שמבקרים 3 קברים. זה עצוב להיות בבית
קברות בחמש בבוקר, ולתת לאנשים פרח כדאי שיהיה להם מה לשים על
הקבר. הלוואי שלא נצטרך להביא יותר פרחים, ונישאר עם אותה כמות
פרחים שאותה הבאנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|