טיפשה! תראי למה גרמת! את והאגואיזם הבלתי נשלט שלך. או שמא
זאת הצניעות הצבועה שלך. רק לא לגרום להם להרגיש רע. חס וחלילה
שהם לא יסבלו. ומה איתך? כמו תמיד, כשצריך אותם הם לא שם. ואת?
חס וחלילה תלכי לבקש מהם עזרה. אפילו שאת יודעת טוב מאוד מה את
מסוגלת לעשות רק כדי לקבל חיבוק. רק לפני שנה בזמנים כאלה היית
קופצת לרשת ומוצאת לך "דייט" לעוד שעתיים. כמובן שאחר כך היית
מרגישה כאילו הכריחו אותך למשהו בשכנוע נפשי. למרות שאת יודעת
שאת רצית. את ביקשת מהם. ביקשת? התחננת שיבואו! אחר כך תסבלי.
תחלמי שאונסים אותך ואת לא עושה דבר. תרצי להקיא כל פעם שהריח
שלהם יחזור אליך. ולא תעיזי להפסיק. כי מי יחבק אותך אז?
ותרגישי כל כך לבד כשהטלפון יום אחד לא יצלצל. לא שתאזרי את
האומץ ותתקשרי למישהו רק כדי לדבר. כי את יודעת לאן זה יוביל.
ואת יודעת ששוב תגנחי להם בטלפון רק כדי לשמוע כמה מילות חיבה
חסרות כוונה. ותכריחי את עצמך בכוח להפסיק. ותבכי. הכינרת יכלה
להתמלא מכל הדמעות שלך. ושוב תרגישי לבד. ואת יודעת שהפיתוי
תמיד שם. ועכשיו הוא גדול מאי פעם. כי שוב הקנאה הירוקה שלך
מרימה את ראשה המכוער. התלותיות שלך משתלטת עליך. אבל את בחיים
לא תודי בכך. את תעשי הכל לבד גם אם זה יהרוג אותך. וראית אותו
הולך איתה. ורצית שהוא יהיה איתך. רצית כתף לבכות עליה את כל
הזעם העצמי. ולא העזת לקום ולהגיד לו שאת צריכה אותו. רק
קיווית בכל הכוח שהוא יראה בעצמו שאת מסכנה. או שישים לב שאת
מלבה את המסכנות רק בשביל קצת תשומת הלב הזאת. כי לקרובים לך
את לא תספרי לעולם. את יודעת בדיוק איך הם יגיבו. או לפחות איך
הוא יגיב. רק לזרים את מספרת. הם לא מכירים אותך מספיק כדי
לדעת שאת רק רוצה את הרחמים שלהם. שיצדיקו את תחושת הקיפוח
המזויפת שלך. כי את רוצה שהוא תמיד יהיה שם. ושידע לבד מתי את
צריכה לדבר. את לעולם לא תגידי לו ותעלבי שהוא לא יודע.
ותאשימי אותו. תנסי לשכנע את עצמך שלא אכפת לך. שהעולם ילך
להזדיין. את יודעת שזה מה שאת עשית. ושוב תבכי. תמיד מצאת
מסתור בהתנהגות ילדותית. ככה אף אחד לא יכול לצפות ממך לקחת
דברים בבגרות ולהתמודד עם התוצאות של המעשים שלך. ילדה קטנה
ומטומטמת. חסרת כוח רצון. תראי איך את נראית! תשנאי את עצמך
ולא תצליחי לעשות דבר כדי להביא לשינוי. חלשת אופי. חסרת אופי.
מים. מי יאהב אותך, ילדה? מי יאהב אותך כשאת כל כך הורסת את
עצמך? אוכלת ואוכלת ולא מסוגלת להגיד לעצמך להפסיק. אוכלת את
עצמך למוות. אולי אם תתפסי מספיק נפח תקבלי תשומת לב. וככל
שתתפסי יותר נפח תשנאי את עצמך יותר. ותאכלי עוד. כשאת שונאת
את אוכלת. כשאת משועממת את אוכלת. כשאת כועסת את אוכלת וכשאת
עצובה, מדוכאת, שמחה, מתלהבת ואדישה. את אוכלת. אכלנית כפייתית
את. שמנה. לא מסוגלת לבצע אפילו את ההחלטות הכי פשוטות שלך.
מתלוננת על כל דבר. מדברת יותר מדי. הכל בשביל להרגיש שאת לא
לבד. שאת לא אויר. אומרים לך ולא מספיק לך. את רוצה הוכחות.
עובדות בשטח. אין לך גבולות. תעשי הכל כולל הכל עד שתמאיסי
עליך גם את החברים הכי טובים שלך. ואז באמת תהיי לבד. רק שלא
יהיה לך למי לספר את סיפורי המסכנות שלך. ושוב תאכלי. בסוף
תתפוצצי. פרה. מתפלשת בחרא של עצמך. תעצרי את עצמך למען השם!
או לפחות למענו...