"קל ממוות כבד מנוצה" . כך את קוראת לעוף המוזר הזה .
רקמת עשבים שוטים את מצפה למצוא בין רובד קהה של שפיות זמנית
ביותר . בלי כל הבולשיט הזה ,  עוד היית רוצה לקחת את האופל
אלייך ולחבק אותו צמוד, אבל הנה את קרובה אליי היום יותר מאי
פעם, ושיני הזמן מכרסמים בעורך הצח והחלקלק . את רוצה לשבת אל
מול מכונת הכוכבים ולהוציא כמה ניצוצות , כאלה שיאירו את
השמיים, אבל בדיוק בזמן הלא נכון, נגמר לך הכסף לשלם לחברת
החשמל .


"מהיר מהר געש מתפרץ ואיטי מצב" .  כך את קוראת לחלום הישן
הזה שלא רוצה להתגשם לך. ואת מנסה בכוח לקרוע פיסות של עור
פיסות של אור כדי להשלים לעצמך את הפאזל שטווית לפני שנים כל
כך בחכמה ולמרות כל המאמצים, משהו שם בברגים חלוד וחורק. את
הולכת אל הסנדלר הכי תפרן בשוק הישן ומשלשת לו את המחיר כדי
להשיג תקווה מרופדת. ולא שהוא לא מתאמץ , אפילו הוא מבריק לך
את נעלי הדרך הנושנה בבוהק כזה שאת יכולה לראות בו את השתקפות
נשמתך העייפה . אבל כנראה לעוף המוזר ההוא זה כבר לא יעזור.
תנסי משהו אחר..  


"אחרי הזבל תמיד בא הניחוח". זה משפט שהוכיח את עצמו לא
פעם . תנסי אותו על עצמים קשים, זה מרכך. כל מטאטא חדש שתקני
יעשה את העבודה השחורה של ניקוי נשמות סוררות. הבושם כבר יבוא
מאיליו . מכונת כיבוש שגרתית שיודעת כבר את העבודה, תקל עלייך
את המלאכה הקשה של מירוק וחידוש ,ואפילו לא תגבה ממך דמי פירוק
והרכבה מחדש של חלקים רופפים .



"גם קרפד מרקד מתעייף לעיתים" . את המשפט הזה למד מאיר
עוזיאל במכתב של אחת שהלכה לאיבוד בביצת יתושים דוחה להחריד.
מה שהציל אותה היה קרפד מרקד אחד שלא הפסיק לקפוץ לה מול
העיניים , כשהוא התעייף הוא יצא לנוח בחוץ וככה היא יצאה משם.
בסוף היא עוד התחתנה אתו .נישקה אותו, ובכל זאת אחרי שעה של
נסיכות הוא שוב חזר להיות אותו צפרדע ירוק , הנדוש והמוכר כל
כך. את יכולה ללמוד מזה על דרכם של קרפדים , כולם אותו דבר. אז
חבל לך על המאמצים לתפור חליפת נסיכות לקרפד מרקד ומזדקן.
 

והמסקנה הנראית לעיין היא : שקל ממוות וכבד מנוצה לא בהכרח
יכול להיות מהיר מהר געש מתפרץ ואיטי מצב. למרות שהוא מרקד לו
כל היום כקרפד שוטה.
את מבינה ?
רוצה להתחתן אתו בכל זאת?
שיערב לך .
שלא תגידי שלא אמרתי לך את זה מראש..