יש פה עולם
שהוא מסתובב אז אני נעלם,
מתחבא מאחוריי הדוד
וחושב על החוט
שהלך לאיבוד.

זהו לא שיר עליי,
זהו שיר על חבר,
שיודע הכל,
לפעמים מתבלבל,
הוא עומד לו בצד
ונזכר שוב בחוט שאבד.

מסתכל על תמונה שתלוייה על הקיר,
היא מזכירה איזה חור בקהיר,
ששם פעם ליד הדיר,
הוא עמד וסובב את הציר.

פתאום הוא נזכר,
איך פעם נדקר
ופתאום התעופף
והיה דווקא כיף
לראות את העולם מלמעלה,
מושלם.

לרגע עצם את עניו,
התעורר
והעולם ממש אחר...