יוסי זוהר / הילדים האבודים |
בקבוקים של נחמה מסנוורת
ושוב בסוף תיזל דמעה ושוב בחזרה להתחלה
אל מעגל ענק שלא נגמר... הכל אותו דבר...
כי אנחנו הילדים האבודים
שוב אנחנו מחכים
כי אנחנו הילדים האבודים
בתחנות של רוח נלחמים
התמימות שהייתה נעלמה מהעין
באותו המקום יושבים כבר שנתיים
בין חומות של אכזבה... בלי אפשרויות בריחה...
אבא אמרת שהכל יסתדר, תהיה חזק לעולם אל תוותר
יעברו ימים קשים... ימים של חושך
כי אנחנו הילדים האבודים
שוב אנחנו מחכים
כי אנחנו הילדים האבודים
בתחנות של רוח נלחמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|