אריאל קונדור / דקירות |
דקירת זיכרון חוזר וישן
דוקרת בי אלף דיקורים הטובעים
בנהר הדמעות. העולים היורדים.
ושוב אלוהים מסתכלת למטה
תוך הדלי הורוד שנשפכתי אליה
בוא אלי מלאך ורוד
קח אותי אליך
בוא תהיה לי אבא
תהיה לי אימא דודה ודוד
בוא ותחנוק אותי
בוא כי רוצחים אותי
השקה אותי אלוהים מוות מתוק
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|