לבשתי סוף סוף
שמלה פרחונית, מתוך שמחה ואהבה.
שמלה ירוקה, אדומה
כחולה וורודה
הדפס די שמח לאחת - שלא הכירה מה היא אהבת אמת.
הדפסים רעשנים לאחת - שחייה את חייה בדממה...
הדפסים זוהרים לאחת - שחייה את חייה בחושך...

נראתי די טוב - כולם ציינו זאת
רציתי לשמוע ממך... האם היא מתאימה לי
ושקט רועם, פוגע ומכאיב שרר בפגישה שלנו.

יש לי פינה חמה בלב בשבילך - אמרתי
ושוב השקט...
הפוגע... אך כואב פחות...

את הרי יודעת שאת תמיד בליבי...
לא, אני לא יודעת מה מקומי בליבך
מעטים הפעמים שידעתי

את מתנהגת בקנאות
נכון, כי אני לא בטוחה שמקומי בחייך
מעולם לא ידעתי
הייתי ברורה לך למדי

והיום אני מתלבטת, האם ללבוש שוב
את אותה השמלה הפרחונית

אין לי שמחה ואין אהבה בתוכי.
נתתי ונתתי, לקחת ולקחת

אוהבת אותך בטירוף
חושקת בך בטירוף
חולמת עליך בלילות,
חושבת עליך בימים

השמלה תלויה בארון, עמוק עמוק

והמתוק שלי קרא לי היום נסיכתי
והתרגשתי מאוד מאוד
הוא גם קרא לי רעייתי
ועוד יותר נרגשת לקראת הערב

שוב רוצה ללבוש את השמלה...
להוציא אותה מהארון
מפחדת שהיא תתלכלך, שהיא תתקמט
והכי גרוע...
שהיא תקרע לגזרים
הרי זאת שמלת אהבה ושמחה.