את החברה הכי ותיקה שלי.
לפעמים אני קוראת לך השריד.
את לי פקעת שקושרת בחובה
מלוא החופן סודות, ריחות וחוויות
מן העבר, כולל קשרים עם אנשים
שחלפו, עברו להם מעל פני.
יציבות בעולם בלתי יציב.
את לי בדולח מראה לעברי.
בכל מבט שלוח הלאה לעברך,
במסתוריות היחודית לך מבטאת
את מסתוריות עברי, בהשאירך
מקום לחלומות, קולות ודימיונות,
כמו היו חיי סיפור רומן עתיק
בדפיו המצהיבים החשופים לכל.
מוקדש לאורלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.