כוכבה בוקר / חנוכיות |
כי קשה לישון לבד
אחרי שכל-כך הרבה זמן
ישנתי לבד
תל-אביב לא עוזרת לי
לישון
העיר צורחת לי באוזן
אני והיא ביחד בסיפור הזה
אני מרגיש כמוה,
תחושת מחנק.
אולי יש בי קצת געגועים
אבחנה דקה, אני מחייך
קשה שלא לראות כמה כן,
אני מתגעגע.
כשהעור שלי נושם בחופשיות
בלי גוף אחר, לחסום את הזרימה
והאויר שייך רק לי.
חנוכיות נדלקות, חלונות מוארים
אני רואה את הכל מלמעלה
חיים אחרים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|