כל כך קל להתחבר אליך.
לי קל, רק לי קל. לאחרים זה יהיה קשה, אני יודעת את זה, פשוט
יודעת.
כמו שקשה להיכנס ללב שלי ולהיות אדם מרכזי בחיים שלי, ככה גם
אצלך.
אבל לשנינו קל אחד עם השניה. לא חשבתי שאי פעם יהיה לי חיבור
מדהים כזה עם מישהו.
סיפרת לי שחלמת עלי חלום. בקושי הכרנו, וכבר חלמת עלי חלום.
גרנו בניו יורק, דירה משלנו. גדולה ויפה, טלוויזיה ומיטה. ככה
בילינו.
טיילנו בעיר וראינו כל מה ששני אנשים כמונו רוצים לראות.
שאלתי אותך אם היינו זוג בחלום, אבל אמרת שאתה לא יודע, שהנושא
לא עלה.
כשאני חלמתי את המשך החלום שלך באותו לילה, היינו זוג. תהיה
בטוח בזה.
וזה היה נפלא.
הסתובבנו בעיר בידיים שלובות, עצרנו בכיכרות והתנשקנו ברכות.
הייתה שמש נעימה כל הזמן.
בערבים חזרנו לדירה היפה שלנו והכנו ארוחת ערב, ראינו טלוויזיה
ואז כשכבר נגמרו כל הסדרות ששנינו אוהבים, השתוללנו קצת. נו,
אתה יודע.
אני רוצה להיות איתך ככה, כל הזמן. לטייל ביחד, כשאתה מחזיק לי
את היד, ולראות דברים יפים.
לחזור הביתה, ושאתה תגיד לי שאתה רוצה שאני אוכל עוד משהו
כשנסיים ארוחה, כי אני כזאת דקיקה לדעתך.
ללכת לישון כי אנחנו עייפים מהיום המדהים שהיה, אולי אפילו בלי
טלוויזיה וגם בלי להשתולל. פשוט להתכרבל בשמיכה חמימה, כי השמש
הנעימה כבר שקעה וקצת קר לי.
לראות את הפנים שלך כל הזמן, כי זה מרגיע אותי ועושה לי טוב.
אבל זה החלום שלי, וככה הוא ישאר. רק פנטזיה. כי כמו תמיד,
הרסתי הכל.

הלוואי שהיית חולם עלי שוב.