כמו מסתיו לעוד סתיו, מעונה לעונה
כף ידי מלחכת
ספיחי מלחמה ושרב
את העצב.
מאביב לאביב, מפריחה לפריחה
כף ידי מלקטת
את יפי הבריאה, את צבעה
את הקצב
של סם החיים, ההתחדשות
זקנה, אחרית וילדות.
מזריחה לזריחה, משקיעה לשקיעה
שוב השמש צובטת
את אחרון מיתרי, את ימי
כמו בקסם.
כך עוד יום ועוד יום, משנה לשנה
ונפשי פה זוכרת
את אותה אהבה, נשיקה
יד לוטפת...
זה סם החיים, ההתחדשות
זקנה אחרית וילדות.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.