מהרגע שאני פוחדת
לכתוב
והכתיבה פוחדת
ממני
אתה כאן.
הריח שלך
והפחד שלי להיות
בודדה.
מקיסם קל
לחוד השלהבת
שבי, שנדעכת
וכפופה לחוקי הזעם,
הפרעות שלך
מכווצת את פרחי נשמתי
עד ייכלו.
ואני, גם ברגעים
שנדמה שנהנים,
רוצה לבכות לך
להם.
ולהרגיש בודדה
כדי לכתוב שירים
וכדי שאתה תגיד שהם
יפים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.