[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלון ברנע
/
כרונומונולוג

געגועים:
מדשאות ירוקות וקורצות של ריח רעננות
וורידים משתרגים מין המעמקים וקוראים לי
לחבק את הגזעים המחוברים לאימהיות
אדמתית

ריח גשם עפרפר-
מתחשק לי לעצום את עיניי,
אך הן כבר עצומות
להתענג על רגע
לשכוח את שלא אירע
את געגועי לארץ זרה.

חרטות מתוך קצר תיקשורת בשיחה עם האדון "סופר אגו":
"תחושה של ליכלוך עולה בי ואני מדוכדך", אמרתי בליבי.
"הנני!", קרא והיכה ביתר שאת.

חיים בתוך חיים:
האם שפכת אי-פעם, או פעמיים, מנת אלכוהול לתוך קערה עם ביצה
טרייה?
כך מתרחשים לי הדברים-
שאני נשפך לקערת ניירוסטה מכסיפה וחי חיים של חלבון ג'לאטיני
שלם-
מכיל את חלמון היצירה
העולמית הפרטית שלי,

והינה בלית משים לב
נשפכת לאותה קערת ניירוסטה תמימה ומאושרת -
כשמש ביום בהיר - מנת אלכוהול מפתה.
אההה...

פירכוסים של חזרה לקן:
...ואחרי ככלות הכל,
רטוב וקר - והולך ומחשיך.

תחת כנפיים של פלומת חיבה
נשתכח מעלי אינסטינקט התעופה
ולמעשה הנני בס"ך כולי גוזל מתגעגע.

תוך מאמצי כול-לא-יכול
אני מחפה על נפילה של התאבדות מענפי צמרת העץ
וחוזר לקן-
לא מעורר רחמים דאי הצורך
אני פוסק מלהלחם ברעד הקור שאחז בי
"...לטפיני-נא."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
76. חביבה
רייך.

(מתוך אלף נשים
שהייתי רוצה
לתקוע
מאת יעקב פופק.
המהדורה
המוקדמת.
במהדורות
המאוחרות יותר
הוחלף בהילארי
רודהאם קלינטון)


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/5/06 15:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון ברנע

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה