אינני מהדהד
לכל היותר הייתי
שותק

גם בעת באה
הדעת
והזמנים ימות
מות האות בלוחות
כמוט רגלים
עמדה הנפש
מקולות הבוקעים

לא נישאו העיניים
למרומים
גולשות היו מבטים
איילות
טופפות לגאיות

היו פעם בין שתי העיניים
הללו טוטפות
וגג העולם היה שבעה
רקעים

בצאת ובבוא
הדברים
באו מעימי
מיד שמאלי
צל שומרי


אינני מהדהד
ולא נקמר פרא
את עוד תלמדי
את המידות
אודות
הנגיעות הרכות

ראיתי אל בעינייך
עולה באד ומהדהד

בוקע מתחתיות האדמה
כשאול ואין מצמרר
מלבד קול צרצר
קורא בתנודות
הקול המהדהד
שם יכולתי לומר
לו, כצרצר גם אתה
תהדהד
ואני אהיה המועד
כעת משפט
עד המלך
חול הארץ
מלח בוהק
כלוט שותק