סתיו ואביב, ועלים שנושרים,
פרחים שנובלים, וקמלים ומתים -
והכל נמצא, ולרגע כבר לא,
ונשאר ונגמר - כמו שיר, כמו שירו.
וכשנדמה שלא נשאר מזה -
דבר.
נדמה, שהכל נשאר.
עם עננים, פרפרים וכנפיים של יונים,
ונוצות צבעוניות שמפוזרות על החול,
מסביבן רגליים, וציפורנים שצבועות בכחול,
עם ריח של בושם -
שמוכר ורחוק, מעורפל וקרוב.
עם ריח של אדמה שלאחר גשם, של עלים -
רקובים ופטריות.
וכשנדמה שהכל לא נמצא,
נדמה שהכל נמצא.
כי כשהולכים לאיבוד, בין צבעים וריחות,
לרגע אתה פה -
ולרגע אתה שם.
בין צבע ירוק לכחול ובין תכלת לארגמן,
אתה שם, אבל פה.
ובין כה וכה, אתה כה,
רוצה להיות פה. |