היא מוצצת לי את כל הדם
ואפילו אין לה סיבה טובה, פשוט ככה סתם
וכמה שאני משתדל ואליה נחמד
תמיד בסוף אני נשאר לבד

היא אישה קשה
אישה שלא מרגישה
היא שונאת סרטים רומנטיים
ומתעבת עוד יותר גברים שרמנטיים

אין בה תחושות עמוקות
ותמיד רק מצווה עליי את כל הבית לנקות
היא גורמת לי להרגיש ממש לא חשוב
ואם זה היה תלוי בה היא כבר מזמן הייתה מכניסה אותי לכלוב

ההורים שלה נפטרו עוד כשגרו בתימן
כנראה הבינו מי היא ועזבו בזמן
מאז נשארה בודדה וערירית
ועד היום היא פגועה ושברירית

פעם עוד היו לה מחזרים
היום הם כולם זרים
אני לא מוותר ושולח לה מכתבים
אבל היא מתעצבנת וזורקת אותם לכלבים

לפעמים בלילות למרות שההגיון אומר לי שאין לזה שום צידוק
אני שוקל ברצינות להשליך אותה מראש הצוק
או תסריט אחר שנשמע מוכר
להטביע אותה בנהר

היא מאמללת את כל הסביבה
ושואבת מסביב את התקווה
היא אישה אכזרית ורעה
אה, סליחה, טעיתי, היא פשוט מפלצת נוראה

היא דפוקה על כל הראש
ויודעת רק לצעוק ולדרוש
היא גורמת לי באובססיביות לחשוש
שיום אחד כשאשן היא תערוף לי את הראש