טל שיש / גבר |
כמו עלה בסתיו
נשרתי.
אני הולך עכשיו.
אנ זקוק לרוח
שתאמר לי צעדיה
תלטף בכנפיה.
ואת כמו חלוק נחל
עגולה
שפתייך חתומות
לא תאמרי מילה.
את החורף
תלטפי בכנפך היבשה
והוא יינק את משאבייך
ויכהה את שמלותייך
שתי עינייך
שתי עינייך
בהן אני טובע
ועכשיו אני בורח
ועכשיו אני לוקח
נשימה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|