תינוק שלי
דבר ראשון אחרי חלב אם זה קוקה קולה. שהתינוק החמוד ירגיש את
הגזים מעקצצים לו את הגרון. אבל קוקה קולה זוהי רק הכנה לקראת
בירה. הרי איך אפשר להסתדר בלי בירה בחיים. ובשביל בירה צריך
חטיפים מלוחים. הם מעוררים תחושת צמא שעושה חשק למשקה השמרים
התוסס. ואין חטיף מלוח מוצלח יותר מביסלי. ביסלי הוא אם
החטיפים המלוחים. ואחרי שלועסים ביסלי ושותים בירה משמינים.
אין ברירה, זה אוכל משמין. תחילה נוצר צמיג חמוד, בקושי מורגש.
אבל אז הוא גדל וכבר אי אפשר להתעלם ממנו. צריך דיאטה. במסגרת
הדיאטה חובה לעשות ספורט. זה מה שהדיאטנית שביקרנו אצלה אמרה.
ספורט ואוכל בריאות. אז עושים מנוי לחדר כושר, רוכשים אבקת
חלבונים וקונים עשרות סוגים של תוספי מזון. אבל אז אנחנו
בבעיה. פתאום הבטן כואבת. כואבת מאוד אפילו. הולכים לרופא
מומחה. גסטרולוג. עושים בדיקה גסטרולוגית במהלכה תוקעים
צינורות עם מצלמות בראשם אל תוך חורים אפלים. אבוי, יש גידול.
אי אפשר לברוח מזה. ניתוח. מזעיקים את המנתח הכי טוב בארץ שהוא
גם מן הסתם הכי יקר. הוא ממליץ להתייעץ עם עוד כמה מנתחים,
יקרים לא פחות. לבסוף מגיעים להחלטה. אין צורך בניתוח. הוא
ממשיך בחייו אבל הבטן עוד כואבת. שוב גדולי הרופאים המומחים
נקראים להחוות דעה. כן, הם אומרים ומקבלים תשלום על דעתם בפעם
השנייה, עכשיו צריך ניתוח. חותכים פותחים ומוציאים. כמו חדש הם
אומרים. רק בלי ג'אנק פוד עוד אף פעם. איך מגדירים ג'אנק פוד?
כל מה שיש בו משהו לא טבעי. אם כן רק חסה מותר להכניס לפה, וגם
זה לא בטוח. מרססים את העלה המסכן כמה פעמים ביום. אז הוא
הפסיק לאכול. הוא רזה ורזה ורזה ורזה ורזה עד שצחק... בעצם, עד
שמת. סידורי ההלוויה לא זולים. אבל מגיע לו. הוא היה תינוק
חמוד. יקר אמנם, אבל חמוד.