רציתי שתחזור משם, מהמקום האכזר.
שחפציך המאובקים יבואו בידיך ולא בידיהם של אחרים, המבשרים את
הנורא מכל.
בין רגע לפתת את לבי מגופי.
לא שמעת פעם אחר פעם את זעקתי אליך כאשר הנחתי פרח על קברך
שהפך לח מדמעותיי.
הציפייה האין סופית לבואך, לראות את חיוכך ועיניך מביטות בי
ולהבין שכל זה לא יהיה יותר. הציפייה היא לריק.
רציתי להיות לצידך כשאתה שם, רק כדי שלא תיפגע ושלא יקרה,
הנורא מכל.
רציתי להחזיק בידך ושתחזיק בידי, ולא תלך ממני כדמות החייל, עם
המדים שהתלכלכו, שנקרעו במקום ההוא, האכזר, והמקום בו קרה
הנורא מכל.
נפעמת מהקלות שהלכת ולא תחזור. |
