כשעומד אדם בבית חולים
ומשקיף החוצה מן החלון,
ונראה נורא מכל המטופלים
ובעיניו דמעות מיליון

יבוא אליו רופא לומר:
"המוות לכולם הוא חופש עד"
והוא יענה לו בבכי לא נגמר:
"אך לא איבדתי אף אחד,"
או אז, יפנה רופא מבט.
במקום, תבוא אחות לשנייה
והיא תגיד בקול מבועת
"אפשר חוות דעת שניה!"
כשהוא יביט בה בדמעות,
ואז בקול צרוד יגיד:
"בריא אני כשור, אחות..."
היא תתנדף בראש מניד.

וכשיוסיף הוא לעמוד
ולהביט בבכי מר,
עצור - לאצור בו כבוד
ומקהל בכלל נשמר

יגיע סניטר לנחמו
"אלוהים יעזור לכולנו",
ולא יוותר עמו
מרגע שיגיד "לא לנו".
ומטופל בכתונת לבנה
יביט בו, לאחר ילחש:
"יעשו את שהותך למהנה"
ישיב לו בחיוך נואש
"איני ממתין לאשפוזי",
"אז לך!" הוא יגחך, מותש
ויצחק במבט נבזי.

חיש יתבקש האיש לצאת,
ויענה במקצת הבהלה -
הרי אינו זוכר את אשר חיפש
ואת אשר בכה עליו, במילא.