ג'ולייט אוף דרקנס / ויקטוריה |
את כמו ענן בנזין
נעלם חד וממכר
כשאני לבדי בתל-אביב
כמו רוצה שידרסוני
נופלת לאספלט הספוג בך
וזונחת את הסטריליזציה שלי
(ניצחת)
קיטור,
שתי לחיי משתפשפות
נוטפות שובלי חיוך מגורד
ואדי גז רותחים,
על צינורות פליטה מפוחמים
ויקטוריה,
את כמו
חנקן רגוע
בתוך ים של עצב צואתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|