צילום מהאוסף האישי
הנדן והחרב
אי מתי תושב לנדנה
מהדם מתי תתנקה,
הנדן חש ביגונה
את בכיה הרי מבכה.
הלא יחליד הלהב לעולם
ולעד יזרום הדם בתעלות,
האין מספיק במלחמות לאדם
על עצמו לא יוכל להתעלות?
בוהק הלהב בדמעה נוטפת
הנדן את צערה מצפין,
היד המרושעת שוב רודפת
מאימתה הלהב כמלבין!
24.6.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|