אלכסנדרה הוניגמן / רוחות |
ברחוב הכי סואן בתל-אביב
הן לובשות ג'קטים וחצאיות
הן לוחשות
וצוחקות מסביב.
רוחות עצובות חולפות על פניי
מנגנות חליל בכניסה הראשית
הן אטומות, עם פסים,
השקופות בהן,
מייללות חרישית.
רוחות הזויות חולפות על פניי
מנסות לספר
לי איזה דבר
אני ביניהן - לא רואה, לא שומעת.
רק מרגישה
רוחות חזקות
פורעות לי את השיער.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|