מוזיקה מתנגנת ואני מדמיינת שהמילים הן עליי
זה כואב לי לפעמים
נוצרת אווירה מיוחדת בחדר. בחדר? בתוך הראש.
הכל כל כך הזוי כשזה קורה לי
ואני מעודדת את זה
ועכשיו כשזה נכבה, השקט מחריש אוזניים ממש
ויש לחץ כזה בפנים
מין רטט שעובר מהבטן, הריאות ודרך הגרון
ואז אני תוהה בעצם בשביל מה
כל המהומה
ולפעמים גם לי יש תקתוקים בראש
ככה, כמו פצצה בסרטים שהולכת תיק תק לפני שמתפוצצת
אתם בטח מכירים את הדימוי, אתם בטח מסתכלים על המילים שלי בבוז
מה היא מנסה לעשות סתם רוח? היום כל פרחח חושב שיש לו תקתוקים.
הכוונה שלי שונה. קיימים תקתוקים וזאת עובדה. זה מפחיד להתרכז
בהם, נדמה שכל הפחדים מתנקזים אל אותה נקודה אחת שמתקתקת
מבפנים.
תיק,
תק,
תיק,
תק
אבל במילא גם אני רק בת טיפש עשרה עדיין ולא מבינה כלום מהחיים
אז אין כל צורך לברר במה מדובר, אין לי שום טראומות בעבר, אני
הרי אגדל מזה ואתפתח לתפארת מדינת ישראל.
תיק, תק, תיק, תק, תיק, תק, תיק, תק, תיק, תק, תיק, תק, תיק,
תק, תיק, תק |
