העצים בוכים
והשמיים קודרים
מכונית עוברת, ועוד אחת
מחכה שתעצור ותיקח אותי לכל מקום.
ניצוץ של שמש
על המדרכה היא נשברת
טיפות רוקדות עם עלים
השלוליות מתבודדות
הברק חורט את שמו בעננים
והרעם עושה דרכו מעלה, אל אלוהים.
ואני עדיין כאן
מחכה לו שיבוא ויקח אותי
הרחק לאי שם
אבל הרוח עדיין קרה
והעננים מורידים גשם רק בחורף
והימים מתמלאים כשאלוהים כועס
והעולם ממשיך להתנהל לא בגללך ובטח שלא בשבילי.
אני אמשיך לשבת ולחכות
ועדיין לא אראה פנים מוכרות
ואף אחד לא יקח אותי לארצות אחרות
וגם לא לכוס קפה וכמה עוגיות.