הנה הם שוב באים
פוסעים בעלטה
למלחמה ששים
הגיעה שעתה.

ושם הרחק בין החולות
שוכן לו מבוצר
המלך הבודד
על פיו יישק דבר

הוא על ההר יושב
נוגש בנתיניו
אני אותו עוזב
רודף אחר זהב.

ובמגדל גבוה
יושבת הנסיכה
מי בה יעז לנגוע
חייו יהיו בדיחה.

עיניה כחולות
ושערה זהוב
רוצה אביר על סוס לבן
עליו רק לעגוב

סביבו חוברים יחדיו
כולם, כל הפליטים
זעמו מספיק דיו
גם לכלות מתים.

"הסכיתו נא כעת,
הנה הוא המבצר,
לחדור אותו קשה
יהיה רק רע ומר."

"אל המגדל נפלוש,
ניקח את הנסיכה,
היא תקבל בראש,
ותמה המלאכה"

ובחצות בדיוק עמד שם הגיבור
שרק שריקה אחת
ירדה לו לשיכור.

מבט של עגל מיוחם
ניבט מבין עיניה
הסיט דני מבטו
אחז הוא באוזניה.

"אבי יכעס נורא"
אמרה לו הכונפה
אז שימי שם בובה
הציע לה האחה

פתאום צלצל לו כך
הנייד שבידיה
מוכר לה המספר
הרפיתי מאוזניה.

"היכן בתי???" זעק מייד
"עם חברה הינני!"
"אז מי זה שם ב- ב.מ.וו
טיפש עוד לא עודני."

נטלתי המכשיר,

לשמוע את קולו

"טחנתי גם אותה!"

כך בא הוא על עונשו.