אדם קדם / זכרונות מאמונה |
הייתי מסתיר
עכשיו מזכיר
את המתקלפים
מריקמתם
מגדל הקלפים נופל
מהילתם
שיצאה בת קול
מעורם
בהיסח הבזק
רגע אחד והכל תם.
תחילה הרסיסים
בקעו מקיפאונם
בהיתך להט המתכות
קרעו עור חומם
ריקמות בשר ודם
ספוגות בסיבים
של פישתן
קרושים בתכריכים
לבנים
והבוכים בוכים
פיסות אוהבים
שלא העמידו
צאצאים
נושאים שארית
ניצוצות האביב
בעבים קודרים
מגשמים כאבים
טיפות אוהבים אחרונות
נשמטות מכנפי הרוחות
האוהבים נופלים נספגים
בצחיחות האדמה
באחד הימים
גם הזוכרים
יהיו מתים
עובר אורח תמים
יעבור ירפרף בשמות
החצובים הוא לא יראה
פנים
הזמן אינו מגשים נצחים
גם אם יונחו כאן
לוחות השיש
כפולים
מלוטשים
מבהיקים
ועבים.
המשאלות כמאז ומעולם
תחוללנה מחול קיומן
האחרון
עד בא הריק
גם כיס הדמעות
יפול חלול לחול
ריקמות
כותבות על לוח
הלב השביר
בגיר
בגרגיר חידלון
ללא מקורות
נוספים
המורים את קורות
הנהרות
באור נר אחרון
ואדון עולם
אשר מלך
בטרם כל יציר
נברא
לא יקרא על איש קדיש
זו מלאכת האדם
שהאמין ולא הבין
ריקמת הגוף
עם הדם
התפוגגו מכבר
גם העצמות
חשופות
בלובן בור
חובטות חיבוטי
חשכה בוהקות
לבנות
בכפור
בגבור הקור
למינוס תחתיות
שאין ממנו כל מנוס
כאן אין מסתור
ואיש לא מצל
ומסתיר
גם לא שואל:
איכה יעמוד
כיצד יכיל
החלל הזה את
מגע האבן מעליו
לכל היותר ישיב:
במוות צרוף
שאין בו תוחלת
ולא חילוף.
גם אין כאב
למעט עצמו
ומעצמו הנופל
כופל עצמותיו
מתפורר
קמח עצמות
עד דק
מוטב להגיד בגלוי
לאומרים:
שוכב במידתו
ואמתו ואמונתו
בחיבוטיו
בינו לבין אלוהיו
אפשר לשבש בדבריו
להשיב אליו:
כחול עד השמיים
הים
וחופיו
טביעות כפות הרגלים
רגעים אחדים
אחרים יותירו כאן
תתפורר
תשתוק
אל תספור חולות
בספירת הכוכבים
כשלת במינינם
אייכה תדע
מניין החולות?
השנים חולפות
עודך מתחפר
במחלפות
השתיקות
אינך מתאווה
לגזוז את הצמות
על כך
ורחש הדיבר
בך יבוא
מכוכבים נופלים
על שפת
כפות הידיים
הפרושות
החולות
המחוללים
להם יש כללים.
הקורא שמות לאלילים
במשאלה אחרונה
ללא כללי תפילה
אתה לא תבוא
ולא תראה
נסים ונפלאות
מעשה פעם
בדורות באמונות
בדתות
שהיו שם
שפחות חרופות הרואות
הר נבקע לשניים
בסנוורי מאורות
לוחות הלב הפכו
ביום הזה
קשוחים פריכים
שבירים ומשחימים
ומלבינים פני הזמנים
ברבים ומי שהאמין
היה דור בנצח העמים
בימות השנה זורעים
בדמעה
וקוצרים רימה
מתפללים למעשי חסדה האחרון
הנובר בריקמה
לא ישווה זה חסדה
ולא ידמה
למעשה כל אוהביו
של זה הגוף
והיתר דברים
פעוטים
צרורים
נותרים
בהירים מסודות
ואודות מסתרים
עד כלות הימים
פשוטים כיסודות
חומרים המתכלים
באחרית זה הרואה
את הפנים
ילך בדרך
כל המאמינים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|