- א -
במקום בו פגשה תל-אביב
בקשתות יפו
קשיותה נשבה
מעורפה
מתקמרת
בגו זקירותה
מורמת משיכרון
משקאות בר
בשכרות חושים
ידיה נשלחות
מתעמרות וחודרות
באצבעות אורות ניאון
- ב -
מעיין המסבאות
זרם לעזובה
בפיזור נפש
ניגר לקיר המשתנות
הרפש והחתול
התגוררו בעיבור
היתול וקסם להטוט
- ג -
רחוב התקומה
סיים דרכו
מלוא אורכו
סמוך לעץ התות
צולב ועולב
ברחוב התחייה
סמוך למזרקה
קבצן ממרחק
יריקה מנרקומן
פסעו
בנפש נקועה
היא לא תקום
לתחייה
- ד -
ממול לרחוב התקומה
האצטדיון,
ורחשי לבבות
בניי האומה
מחויבויות ההמון
קולות דיון
עולים באמונה צרופה
רועמים "יש אלוהים"
במשפט הזה האל והמוות
שבתו מכל מלאכה
תשעים דקות תמימות
בצירוף צמד המילים
היו הכללים נאורים
נעורים
נחוצים לאקסיומת
המהללים
- ה -
ביציע ממול
חלוקי הדעות,
מבצבצים ניצוצות
והיו עולות
עונות המסקנות
נחרצות:
"אשת השופט זונה"
מכך היה ברור,
אלוהים אינו
אוהב פריצות
מאגף ימני או שמאלי
ובודאי לא חדירות
בין הרגליים
בשעה והשערים
נבקעים
רשתות ההסואה נקרעות
והשפתיים
באקסטזה נרעדות
דולף הריר
עדיף כותל קיר
ואזוב ופתקים
להניח בסדקים
או בפיר
אפשר לדמיין
במתח הזה
את תל אביב
הולכת על עקבים
גבוהים, נוקשת
בשמלתה השקופה
את הלבבות ההומים
וכיצד התבונה נבעטת
הכדור עגול
המגרש ירוק
דעת המאמינים
לא תשתוק
נתונה בין גול לגול
נובעת מרווה דיעות
התרגשויות
טכסים
דגלים מתנוססים
מגרש מעלה
תרועת חצוצרות
הצלילם לבסוף מתמוססים
בתקיעות שופרות
סימן עת לשחוט
פרות קדושות
המגרש אכן ירוק
וגם עגול
הוא מכיל את הכול
את האדוקים הצדיקים
המקפידים בתמימות
באמת, לעסוק בקריעות
של דגלים ובגדים
לזהות כופרים
בתפילות שחרית מתובלות
ומלוות במהלומות ראויות
היה פשר וקשר הדוק
לעדויות האלימות
הם יכלו בנקל להתפלג
לתריסר שבטים
עם עשרה אבודים
הנותרים יכלו לדלג
על השלבים והסולמות
למצוא אתון
לשעת החזון
את יתרו הזקן
והבשל להמליך
לגלף להניח בידו
מטה של מושל
המסמן באות
ומופת
את נבחרת החלומות
- ו -
במגרש של יפו
ידעו היטב מגיל רך
את חוכמת מעוף העופות
היונים נאספו
ונמכרו לקוסם
בתמורות הזמנים
למרבה במעות שחוקות
שוות ערך
למספר ככרות לחם
בשובך נותרו ביצים
אחדות לחביתות
קטנטנות
ומזינות הילדים לפחות
לא ירעבו עד שעות
הערב המאוחרות
מחר יום חדש
ואלוהים גדול
הגלגל גם
הוא עגול
תרנגול הכפרות
בלול נותר אחרון
הוא המדד, הדת
מדעי הסיכוי
וחוק הסתברות
וכללי המזלות
ומלחמות ההשרדות
יחדיו ישכיחו מהלבבות
את השבתות השחורות
ואת הימים בהם היריבים
לכדו בים
את כל הדגים
השמנים
את המינים הרזים
העלו ברשתות מכבר
לתעשיית הסרדינים
כל שכאן נותר
עוד נותר על פי הדינים
להעלות צדפות
שורקות קולות
להתבונן ברוחות
מעט סירות עוד חונות
קשורות במזח
הנמל מחדש פניו
היאכטות מאפילות
עליו
ממתינות שהרוח
תשקוט
עוד דקות ספורות
הן מפליגות
- ז -
ביפו ידעו מהות אזרחות
והאחריות על תנאי
מונחת על חוט
תלויה במאסר
ואין שהות מיותרת
כאן יש להחליט ומיד
מה הדת הנחוצה
ומי הקבוצה
שיש למחוץ
ביד אמיצה
- ח -
במעלה רחוב התחייה
עלה קול הכינור
ציפור לא צייצה והנפש
עמדה
בין השמיים לעננים
האקוסטיקה
בקונסרבטוריון
בודדה וסיננה
את קולות ההמון
מלהפריע
לצליל כינור
- ט -
זה זן מתורבת שני
דורות
כמו מוסטנג הבר
שאולף
ללכת על פרסות מפורזלות
והציפורניים נזהרות
בעתיקות
על יתר הנותר
כגון מרצפות
לכל היותר יש להשגיח
לא לשרוט
- י -
המבנים השרידים
הקשתות
רדומים בזיכרונות
שאריות בית
המצמחים בוסתנים
ועולים הפנים רעולים
עטויים גלבייה ערבית
והפריחות
עם הריחות נישאים
עד צמרות עצי
האקליפטוס המצילות
- כ -
צווחות העורבים
נופלות על אוזניים ערלות
שחורות יורדות
מתגלגלות למדשאות
עבריות
בין הברות הבריות
הרגליים מנתרות
והעיניים תרות
שם יפו המתינה
שתקה משתהה
כנערה תמימה
שתבוא תל-אביב
לעשות בגופה
מעשה נחפז
בתשוקה פתאומית
עממית כמו ויתרה
על מגע האהבה
לטובת שתיקת החוכמה
תל אביב שלחה ידיים
מתחת לשמלה
בתנועה מגונה
חדה ופתאומית
האצבעות רחשו
ויפו חברה אנוסה
בנסיעה אחרונה
לתל אביב
מהחלון היה אפשר
לראות את הטיילת
אף היא אונסת את הגלים
בסלעים השוברים חופים
- ל -
על השברים השחפים
היו מונחים בהמתנה
והשעה משתהה
העורבים צרחו
האוהדים צווחו
קולות
הקונסרבטוריון
צרמו
יפו הצטלבה
בפעם האחרונה
בין רחוב התחייה
לפינת התקומה
כיכר השעון הצטלצלה
היישר אל ריחות המאפה
הפעמון טילטל
ופריחות היסמין
היו סחלב
נחלב ונשפך מכוס
חימר
לפלסטיק בטעם מר
המואזין האזין
ותל-אביב
תלשה עוד פיסה
בפלישה חודרנית
לתוככי הקימורים והקשתות. |