שני הרפז / היי טובה |
אדמה לחה
מגשם ראשון
ומרענן.
הזרעים אותם שתלתי
בחורף שעבר
נובטים לאיטם -
עדינים ותמימים
כך בשקט
והשמש מאירה וזורחת לקראתם.
כאן, בגינתי יושבת
ילדה אחת מצחיקה, שובבה
מנשקת ניצנים, צוחקת
מחייכת ואז
לוחשת באהבה -
היי טובה אליי, שמש
תני קצת זמן.
אנא,
הפעם
היי טובה.
7.5.2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|