אנה ליפשיץ / וידוי רביעי |
ברוח הגעת,
כמו רוח - תעזוב.
לבנתיים,
תיפח בי רוח חיים.
את נשימתך אני מרגישה בתוכי:
קלה,
מלאת אושר,
נועזת,
סוחפת.
אתה -
כל מה שאני לא,
וכל מה שהאחרים לא
ועל כך זכית לאהבתי הנצחית:
קלה,
מלאת אושר,
נועזת,
סוחפת.
עיניך מביטות בי
מתוך ענן של רגש טהור.
ומעל הענן
זורחת שמש:
קלה וקצובה,
מלאת אושר,
נועזת,
אופטימית.
לא משנה שלא אוכל לגעת בך,
לחוש אותך מקרוב.
טרפת את חושיי,
אתה - אהבתי הנצחית.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|